מהירות, מרחק בלימה ומרחק עצירה
כ-90 דקות לימוד · שיעור 3 מתוך 8
מהירות היא הגורם שמכריע כמעט כל תרחיש בכביש: היא קובעת כמה זמן יש לך להגיב, כמה מטרים תגמע עד שתעצור, ומה תהיה עוצמת הפגיעה אם לא תספיק. במבחן התיאוריה הנושא מופיע בשני לבושים — שאלות "מספרים" על המהירויות המרביות לפי סוג הדרך, ושאלות הבנה על מרחק תגובה, מרחק בלימה ושמירת רווח. בשיעור הזה נכסה את שניהם.
המהירויות המרביות לרכב פרטי
לרכב פרטי (דרגה B), כשאין תמרור הקובע אחרת:
- דרך עירונית — 50 קמ"ש.
- דרך שאינה עירונית ללא שטח הפרדה בנוי — 80 קמ"ש.
- דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי — 90 קמ"ש.
- דרך מהירה — 110 קמ"ש.
תמרור הגבלת מהירות גובר על ברירות המחדל האלה מנקודת הצבתו ועד הצומת הקרוב.
דגש למבחן: הכניסה לדרך עירונית מסומנת בתמרור — מרגע שעברת אותו, 50 קמ"ש היא ברירת המחדל גם אם אין שלט מהירות בכל רחוב.
מהירות מרבית איננה מהירות מומלצת
המספר שעל התמרור הוא תקרה, לא יעד. החוק מחייב לנסוע ב"מהירות סבירה" המותאמת לתנאי הדרך: גשם, ערפל, לילה, עומס, כביש משובש או ילדים בקרבת הכביש — כל אחד מאלה מחייב להאט גם הרבה מתחת למותר. מצד שני, אסור גם לנסוע באיטיות מופרזת המעכבת את התנועה שלא לצורך — נהיגה איטית מדי בנתיב שמאלי, למשל, יוצרת עקיפות מסוכנות.
תרחיש: בדרך שמותרת בה נסיעה של 90 קמ"ש יורד גשם שוטף והראות לקויה. הנסיעה הנכונה היא במהירות סבירה הנמוכה מ־90, שתאפשר לך לעצור בבטחה בתחום שאתה רואה.
דגש למבחן: כל תשובה בנוסח "מותר, ולכן אמשיך באותה מהירות" בתנאי דרך קשים — שגויה.
מרחק עצירה = מרחק תגובה + מרחק בלימה
מרגע שמופיע מכשול ועד שהרכב נעצר, הרכב עובר שני קטעים:
- מרחק התגובה — הדרך שהרכב עובר מהרגע שראית את הסכנה ועד שרגלך לוחצת על הבלם. הוא תלוי במהירות ובזמן התגובה שלך — ועייפות, אלכוהול, סמים והיסח דעת (טלפון!) מאריכים אותו מאוד.
- מרחק הבלימה — הדרך שהרכב עובר מתחילת הבלימה ועד לעצירה מלאה. הוא תלוי במהירות, במצב הצמיגים והבלמים, ובאחיזת הכביש (כביש רטוב = בלימה ארוכה בהרבה).
הסכום של שניהם הוא מרחק העצירה — וזה המרחק שקובע אם תעצור לפני המכשול או בתוכו.
דגש למבחן: הקשר בין מהירות למרחק בלימה אינו ליניארי: כשמכפילים את המהירות, מרחק הבלימה גדל פי ארבעה בקירוב. זו הסיבה ש"עוד קצת מהירות" מוסיפה הרבה מאוד מטרים של בלימה.
שמירת רווח — כלל שתי השניות
הרווח מהרכב שלפניך חייב לאפשר לך לעצור בכל רגע. הדרך המעשית למדוד: בחר עצם קבוע בצד הדרך (עמוד, תמרור). כשהרכב שלפניך חולף על פניו — התחל לספור. אם הגעת לעצם לפני שסיימת לספור שתי שניות, הרווח קטן מדי. יתרון השיטה: היא מודדת זמן, ולכן הרווח גדל מעצמו ככל שהמהירות עולה.
בתנאים קשים — כביש רטוב, ראות לקויה, עייפות, נהג חדש — מגדילים את הרווח מעבר לשתי שניות.
ומה עושים כשרכב "נדבק" אליך מאחור? לא בולמים לו "כדי לחנך" ולא מאיצים: מגדילים את הרווח שלך מהרכב שלפניך — כדי לפצות על הרווח שחסר מאחור — ומאפשרים לו לעקוף בהזדמנות הבטוחה הראשונה.
סיכום
| הכלל | מה אתה עושה |
|---|---|
| דרך עירונית | עד 50 קמ"ש באין תמרור אחר |
| דרך לא עירונית ללא הפרדה בנויה | עד 80 קמ"ש |
| דרך לא עירונית עם הפרדה בנויה | עד 90 קמ"ש |
| דרך מהירה | עד 110 קמ"ש |
| תנאי דרך קשים | מאטים למהירות סבירה — התמרור הוא תקרה בלבד |
| מרחק עצירה | מרחק תגובה + מרחק בלימה |
| הכפלת מהירות | מרחק הבלימה גדל פי ארבעה בקירוב |
| רווח מהרכב שלפנים | שתי שניות לפחות; יותר בתנאים קשים |
| רכב צמוד מאחור | מגדילים רווח מלפנים ומאפשרים לו לעקוף |
שאלות בסגנון הבחינה בנושא מהירות, מרחק בלימה ומרחק עצירה — כל אחת עם פתרון מלא והסבר.